החלטת להתחיל תהליך של ירידה במשקל. בשעה טובה ובהצלחה! לא משנה באיזו דרך בחרת לעשות זאת, מדידת משקל הגוף תהיה בדרך כלל חלק בלתי נפרד ממנה. הפידבק של השקילה מאד חשוב להבנה שאת בדרך הנכונה, לאמון בתהליך ובעיקר לאמון שלך בעצמך. אבל האם נכון להישקל בכל מקרה? ומה אם את כל כך נלחצת מהשקילה אז אולי עדיף לא להישקל בכלל? ואם החלטת כן להישקל אז איך הכי נכון להישקל? כדאי להישקל כל יום? פעם בשבוע? או אולי פעמיים בשבוע? כדאי להישקל בבוקר או בערב? מה הוא היום האידיאלי לשקילה? כדאי בכל יום ראשון או שדווקא בחמישי? כדאי להישקל במשקל דיגיטלי או אנאלוגי? או שהכי טוב במשקל של הקופת חולים? איפה כדאי למקם את המשקל בבית? נושא לכאורה כל כך פשוט אבל מסתבר שהוא הרבה יותר מורכב ממה שחשבת. לשקילה נכונה יש חשיבות רבה להצלחת התהליך ולכן כדאי להכיר ולהבין את כל הגורמים המשפיעים עליה. נתחיל בפן הפסיכולוגי : האם שקילה מתאימה לכל אחת? התשובה היא חד משמעית: לא! אם השקילה עצמה גורמת לך לחוש לחץ, מתח וחרדה והתוצאה שאת רואה על הצג מוציאה אותך משלווה ומאיזון ומשפיעה על מצב הרוח שלך בצורה קיצונית אז כנראה שלא כדאי שתישקלי. בסופו של דבר יש דרכים נוספות כדי להבין שירדת במשקל כמו איך הבגדים מונחים עליך, מחמאות מהסביבה, ההרגשה שלך וכו'. איך הכי נכון להישקל? חשוב תמיד לזכור שתהליך נכון של ירידה במשקל מתמקד בדרך ולא בתוצאה. ואם השקילות גורמות לך להסיט את כל הפוקוס שלך לכוון התוצאה ולא להתמקד בדרך אז מוטב לוותר עליהן. יחד עם זאת חשוב לציין שהרוב המכריע של הא.נשים כן מתמודדים יפה עם שקילה ובסך הכל היא כלי מצוין למתן פידבק ותמיכה בתהליך של ירידה במשקל. בפן הפיזיולוגי חשוב להבין שהמשקל שאת רואה על הצג הוא המשקל הכללי של הגוף שכולל את מסת השומן, את מסת השריר ואת כמות הנוזלים שבגוף. כשאני עולה במשקל האם זה אומר שבוודאות השמנתי (כלומר שהעליתי מסת שומן)? לא בהכרח. לפעמים זה אומר שהגוף שלי אגר נוזלים או שהעליתי מסת שריר. אז איך הכי נכון להישקל כדי לקבל שקילה אמינה ומדויקת? ככלל כל השקילות צריכות להיעשות באותם תנאים, ואלה התנאים שעליהם חשוב להקפיד: שקילה בבוקר - השקילה הכי מדויקת היא שקילה בבוקר כשמתעוררים. אצל רוב האנשים יהיה הבדל של 1 - 2 ק"ג בין שקילת בוקר לשקילת ערב כתלות במה שאכלנו, שתינו, ביציאות, בשינויים הורמונליים וכו'. אחרי ביקור בשירותים - חשוב להתרוקן בשירותים אחרי שנת הלילה לפני שעולים על המשקל. ככה לא נשקול את כמות הפסולת שצריכה להתפנות מגופינו. בלבוש אחיד ועדיף מינימלי - גם הבגדים עצמם שוקלים. לכן הקפידו להישקל תמיד באותו לבוש. באותם המאזניים - יש הבדלים גדולים בין משקלים שונים. לכן חשוב להישקל כל הזמן באותם המאזניים. אין שום ערך בין השוואת משקל הגוף בין מאזניים אחד לשני. כשמקפידים להישקל כל הזמן באותו המכשיר ניתן להסיק מסקנות נכונות על התהליך. אל תישקלי בתקופת המחזור החודשי - סביב תקופת המחזור יש שינויים הורמונליים שמשפיעים על רמות הנוזלים בגוף. שינויים אלה משפיעים מאד על מה שתראי על צג המשקל ולכן מומלץ לא להישקל כמה ימים לפני המחזור ובמשך המחזור עצמו. אכלת חמוצים או רוטב סויה? אל תישקלי למחרת - מזון שמכיל כמות גבוהה של מלח (כמו חמוצים, זיתים, רוטב סויה, רוטב טריאקי, אוכל תאילנדי וכו') גורם להצטברות של נוזלים בגוף שתסיט את מחוג המאזניים לכוון מעלה. אכלת מזון מהסוג שציינתי בערב? חבל שתישקלי בבוקר ולא תביני איך שמרת כל השבוע והמשקל עלה. המתיני יום נוסף ואז תישקלי. יום חם במיוחד - יכול גם הוא להשפיע על כך שהגוף מנסה להתקרר על ידי אגירת נוזלים (מכירה את זה שביום חם במיוחד הטבעות לא נכנסות? זה הסימן) ולכן המתיני יום נוסף. יום קבוע בשבוע - בסופי השבוע רוב האנשים נוטים לאכול יותר. לכן שקילה של ימי ראשון בבוקר היא פחות מייצגת. בחרי יום אחר בשבוע להישקל בו. חשוב להתמיד ולהישקל בכל שבוע באותו יום כדי להסיק מסקנות על ירידה שבועית. לא נשקלים אחרי טיסות ארוכות - במהלך טיסה ארוכה הגוף צובר נוזלים ולכן השקילה תהיה לא מדויקת. המתיני יום ואז הישקלי. לא נשקלים אחרי ספורט - מכיון שאחרי ספורט יש אובדן נוזלים ולכן השקילה אינה מייצגת את המצב האמיתי. גורמים המשפיעים על משקל הגוף מהי תדירות השקילה הכי טובה? התשובה לשאלה הזאת אינה חד משמעית. התשובה הנכונה היא מה שטוב עבורך! יש נשים שמאד אוהבות להישקל כל בוקר. זה נותן להן תחושה של שליטה במצב והן אוהבות לקבל פידבק תכוף ויומיומי להתנהגות שלהן. עבור אותן נשים רק אזכיר שהמשקל שהן רואות לא מייצג רק את מסת השומן שלהן (מסת השומן לא משתנה במהירות יומיומית) אלא הן רואות הרבה פעמים שינויים שמושפעים מרמת הנוזלים בגוף ולכן אין צורך לקפוץ מיד למסקנות. התדירות המומלצת כדי לראות על הצג מספר שניתן להסיק ממנו מסקנות על ירידה במסת השומן היא שקילה של פעם בשבוע. למי ששקילה של פעם בשבוע לא מספיקה עבורה אמליץ על שקילה של פעמיים בשבוע, כמובן בימים קבועים אבל לא בימים צמודים. מהו מכשיר המאזניים האידיאלי? לאנשי מקצוע יש מכשירי מאזניים מאד מדויקים אבל מחירם מאד יקר ובהחלט לא מוצדק ולא נחוץ לרכוש מכשירים כאלה הביתה. לשקילה ביתית ניתן להסתפק במשקלים דיגיטלים או אנאלוגים פשוטים. הדרך לבדוק שהמשקל תקין היא לעלות עליו כמה פעמים באותו זמן כאשר המטרה היא לראות שאין הבדלים משמעותיים במשקלים בכל פעם שנשקלים. מי לא יכולה להסתפק בשקילה בלבד? מי שעושה פעילות גופנית של בנית מסת שריר. מכיון שאז ייתכן מצב שיש אמנם ירידה במסת השומן אבל במקביל אליה יש גם עליה במסת השריר עד כדי כך שבשקילה רגילה תראי עליה במשקל ומאד תתאכזבי. במקרים כאלה חשוב בנוסף לשקילות גם למדוד היקפים. איפה כדאי למקם את המאזניים בבית? בבית שבו יש ילדים כדאי מאד להצניע את המאזניים. עם ילדים לא מומלץ לדבר על משקל הגוף ולשתף אותם על תהליך של הרזיה. עם ילדים מדברים על בריאות, וזה שיח שונה לגמרי. לכן, אם יש לך ילדים בבית מקמי את המאזניים בחדר הרחצה שלך במקום מוסתר. לסיום אזכיר שהמשקל הוא רק התוצאה של התהליך שאת עוברת. התמקדי בדרך, בדרך של אורח חיים בריא, ברכישת הרגלי אכילה ושתיה בריאים, בחשיבה נכונה, בהנאה מהתהליך, בהסתגלות לחיים בריאים אבל לא פחות חשוב קלים ונוחים ליישום - כשכל אלה יקרו המשקל ירד גם בלי שתתמקדי בו כי זאת התוצאה הטבעית של התהליך. כשמתמקדים בדרך מגיעים לתוצאה! וכשמתמקדים רק בתוצאה מפספסים גם את הדרך וגם את התוצאה. איך אני יודעת כמה עליי לשקול? איך מגדירים משקל יעד? מה עושים כשהמשקל נתקע? הכותבת היא צביה דיאטנית קלינית, מרצה בכירה ומנחת סדנאות "החוויה שבהרזיה" לירידה במשקל ואורח חיים בריא משנת 1996. מומחית לטיפול בירידה במשקל באמצעות CBT מומחית לתזונה בגיל המעבר הרשמה לקבלת עדכונים

בתחום הבריאות והתזונה, אין גישה אחת שמתאימה לכולם. כל אדם הוא ייחודי, עם צרכים תזונתיים ייחודיים, העדפות קולינריות, אתגרי סדר יום אישיים, מגבלות בריאותיות ומטרות ברורות שהוא רוצה להשיג. כאן באים לידי ביטוי המומחיות והניסיון של דיאטנית קלינית מוסמכת בהרכבת תפריט דיאטה מותאם אישית. כאשר דיאטנית קלינית מעצבת בקפידה תפריט תזונה מותאם אישית היא נותנת מענה לדרישות הספציפיות של כל מטופל. במאמר זה, בחרתי להתעמק בתהליך המקצועי והמורכב של האופן שבו דיאטנית קלינית בונה תפריטי דיאטה אישיים המשמשים כבסיס לשיפור הבריאות והרווחה של המטופלים. המידע מבוסס על הניסיון הרב שצברתי משנת 1996 שבה התחלתי את עבודתי כדיאטנית קלינית - ידע וניסיון רבים ומגוונים הם לדעתי המפתח להצלחה! דיאטנית קלינית יודעת לבנות תפריט דיאטה מאד מקצועי. אבל האומנות האמיתית והחשובה כאן היא היכולת שלה לבנות תפריט דיאטה שיהיה מותאם למטופל הספציפי באופן אישי כך שהוא יוכל להתמיד בו בדרך קלה, מהנה וטבעית לאורך זמן. 1. הערכה ראשונית והגדרת יעדים המסע ליצירת תפריט דיאטה מותאם אישית מתחיל בהערכה מקיפה. דיאטנית נפגשת עם המטופלים שלה כדי לדון בהיסטוריה הרפואית שלהם, מצב בדיקות הדם העדכניות של המטופלים, הרגלי האכילה הנוכחיים, אורח החיים, אלרגיות, אי סבילות וכל מצב בריאותי קיים. דיאלוג ראשוני זה עוזר לדיאטניות להבין את המטרות הספציפיות של המטופל, בין אם זה ירידה במשקל, ניהול סוכרת, שיפור בריאות הלב, הפחתת רמות השומנים בדם או פשוט אימוץ אורח חיים בריא יותר. 2. ניתוח רכיבי תזונה וצרכים תזונתיים חמושה במידע שנאסף מההערכה הראשונית, הדיאטנית מתעמקת בהיבטים התזונתיים של תזונת המטופל. היא מנתחת את הצריכה התזונתית הנוכחית של המטופל של מאקרו-נוטריינטים (פחמימות, חלבונים ושומנים) ומיקרו-נוטריינטים (ויטמינים ומינרלים) כדי לזהות חוסרים או עודפים. ניתוח זה מנחה את הדיאטנית בקבלת החלטות מושכלות לגבי אילו רכיבים תזונתיים יש להדגיש או לשנות בתפריט תזונה המותאם אישית. 3. ניתוח מידת עיבוד המזון הדיאטנית הקלינית מתייחסת לא רק למאפיינים התזונתיים של המזון (לאריזה התזונתית) אלא גם למידת עיבוד המזון של המטופל. למשל האם המטופל מפריז באכילה של מזון אולטרה מעובד ואינו אוכל מספיק מזון טבעי וגולמי - היא תסביר לו את המשמעות ותלמד אותו איך לשפר את האיזון הזה בתפריט הדיאטה שלו. מחקרים רבים מהשנים האחרונות מלמדים אותנו שמידת עיבוד המזון היא אחד הגורמים המשפיעים ביותר על השמנה והמחלות הנלוות אליה כגון מחלות לב וכלי דם, סוכרת, כבד שומני, שומנים בדם ועוד. 4. התאמת המלצות תזונתיות על בסיס מטרות המטופל, מצבו הרפואי וצרכיו התזונתיים, הדיאטנית מגבשת המלצות תזונתיות ספציפיות ומותאמות אישית. לדוגמה, אם המטופל מבקש לרדת במשקל, הדיאטנית עשויה להמליץ על הפחתה קלה בקלוריות תוך הקפדה על צריכה מספקת של חומרים מזינים. אם למטופל יש לחץ דם גבוה, ייתכן שהדיאטנית תציע להפחית את צריכת הנתרן ולהגדיל את המזונות העשירים באשלגן וכדומה. 5. העדפות מזון ובחירות קולינריות היבט מכריע ביצירת תפריט דיאטה בר קיימא ויעיל הוא התחשבות בהעדפות המזון והרקע התרבותי של המטופל. דיאטנית קלינית עובדת בשיתוף פעולה הדוק ובהקשבה מלאה עם המטופלים שלה כדי להבין את אהבותיהם, אי-אהבתם ונורמות התזונה התרבותיות שלהם. זה מאפשר לה לעצב תפריטים המשלבים מאכלים מוכרים ומהנים, מה שמגדיל את הסיכוי שהמטופל יעמוד בהמלצות בקלות ובהנאה. 6. תכנון תפריט וגיוון דיאטנית קלינית בונה תפריטים מגוונים ומאוזנים, המבטיחים שהמטופל יקבל מגוון רכיבי תזונה ממקורות מזון שונים. היא לוקחת בחשבון את גודל המנות, תזמון הארוחות, מועדי הארוחות ותדירותם, במטרה לפזר קלוריות וחומרים מזינים באופן שווה לאורך היום. זה מונע נפילת אנרגיה ומספק הזנה והנאה מתמשכת לאורך כל היום. 7. התחשבות בסדר היום של המטופל אתגרי סדר היום של המטופל הם אחד מהדברים החשובים ביותר שהדיאטנית הקלינית לוקחת בחשבון בבניית תפריט דיאטה מותאם אישית. מגיעים אליי לקליניקה אנשים שבמסגרת עבודתם נמצאים כל היום בדרכים כגון: מורים לנהיגה, נהגי מוניות, שליחים, אנשי מכירות וכיו"ב או לחילופין אנשים שעובדים עם קהל והאפשרויות שלהם לאכול במהלך היום מאד מוגבלות כגון: מוקדניות, מורות וכיו"ב. כאשר למטופלים יש תנאי אכילה מאתגרים - הדיאטנית חייבת להיות יצירתית ולהציע להם פתרונות פרקטיים למצבם כי אחרת אין שום סיכוי שיוכלו להתמיד בתפריט דיאטה לאורך זמן. 8. התייחסות לאופן הכנת המזון אופן הכנת המזון הוא נושא מרכזי מאד בהרכבת תפריט דיאטה אישי לכל מטופל. תפריט דיאטה חייב להיות בסופו של דבר פרקטי ונוח ליישום. יש מטופלים שאוהבים לבשל ויש כאלה ששונאים ואפילו חוששים להיכנס למטבח. הדיאטנית חייבת להתחשב ברצונו ובהעדפתו של כל מטופל להשקיע בהכנת המזון שלו. לכן הדיאטנית הקלינית חייבת להיות בקיאה מאד גם בנושא הכנת המזון. לדוגמה, כשמגיע אליי לקליניקה מטופל שאוהב לבשל - אלמד אותו טכניקות הכנת מזון נוספות שעשויות לייעל את מיומנויות הכנת המזון שלו, מתכונים חדשים שמתאימים לו, דרכים לגוון הכנת המזון שלו ועוד. ולעומת זאת כשמגיע אליי מטופל ששונא או חושש לבשל אעזור לו עם בחירת מזונות מוכנים בסופר או המלצות למנות של מזון ממסעדות או אם ירצה לנסות ולהתחיל לבשל מאכלים פשוטים אתן לו כלים וטיפים איך להכין מזון בקלות ובמהירות בעצמו. 9. שילוב שיטות אכילה מודעת אכילה מודעת היא גישה הוליסטית המעודדת אנשים להיות נוכחים בזמן האכילה, לשים לב לרמזי הרעב והשובע ולהתענג על כל ביס. דיאטנית קלינית תציע שיטות אכילה מודעת למטופלים שלה, תעזור להם לבנות מערכת יחסים בריאה יותר עם אוכל ולהימנע מאכילת יתר. מסתבר ש"איך אנחנו אוכלים" משפיע לא פחות מאשר "מה וכמה אנחנו אוכלים" ולכן אכילה מודעת עוזרת לאנשים לרדת במשקל ולהשיג יעדים בריאותיים שלהם. 10. ניטור והתאמות תפריט דיאטה מותאם אישית אינו מסמך סטטי; זה מתפתח ככל שהמטופל מתקדם לעבר מטרותיו. דיאטנית קלינית עוקבת באופן קבוע אחר התקדמות המטופלים שלה, ועושה התאמות בתפריט לפי הצורך. בין אם מדובר בשינוי גדלי מנות, הצגת מזונות חדשים או התאמה לשינויים במצב הבריאותי, הדיאטנית מספקת תמיכה מתמשכת כדי להבטיח שהתפריט יישאר יעיל, פרקטי, טעים, רלבנטי ומהנה לכל מטופל באופן אישי. בעולם שבו יש בשפע דיאטות אופנה ועצות תזונתיות סותרות, הדרכה של דיאטנית קלינית מוסמכת ומנוסה מספקת בהירות ותובנות מבוססות מדע. על ידי שילוב המומחיות שלה בתזונה עם הבנה עמוקה של הצרכים הייחודיים של כל מטופל, דיאטנית קלינית מרכיבה תפריטי תזונה מותאמים אישית שמניחים את הבסיס לשיפור הבריאות, הגברת החיוניות, ומחויבות לכל החיים לאכילה מזינה ומהנה. תפריט דיאטה - כל הסודות לבניית תפריט דיאטה מנצח איך לבנות תפריט דיאטה מנצח - צביה דיאטנית קלינית מהי דיאטנית קלינית? מוזמנים לקרוא לטיפולים אישיים - הקליניקה שלי נמצאת בפתח תקווה. מטפלת גם בזום. יש לך ביטוח בריאות פרטי? אני דיאטנית קלינית מוכרת על ידי כל חברות הביטוח הפרטיות בישראל הכותבת היא צביה דיאטנית קלינית, מרצה בכירה ומנחת סדנאות "החוויה שבהרזיה" לירידה במשקל ולאורח חיים בריא משנת 1996 הרשמה לקבלת עדכונים

איזה פלפל הכי בריא לאכול? אדום, כתום או ירוק? ואיזה תפוח עץ הכי בריא?🍎🍏 ומה ההבדל בין כרוב סגול ללבן? ובין בצל סגול ללבן? אני נשאלת שאלות רבות ומגוונות בסדנאות ובהרצאות שלי בנושאי הפירות והירקות והצבעים השונים שלהם. ירקות ופירות בחמישה צבעים לחיים בריאים ציור פנים וגוף: ורד קינן צילום: אביטל ימיני סטודיו לצילום אז התשובה היא אחת: גיוון! לפירות והירקות השונים יש צבעים (פיגמנטים) שונים מכיוון שהם מכילים חומרים שנקראים פיטוכימיקלים (פיטו = צומח) שונים. לכל פיגמנט יש השפעות טובות משלו על גוף האדם: הפיגמנט האדום מסייע למניעת סרטן ומחלות לב. הפיגמנט הכתום מסייע לשמירה על תפקוד תקין של מערכת החיסון וגם למניעת סרטן. הפיגמנט הירוק מסייע לשמירה על ראייה תקינה, להאטת הזדקנות העין ולחיזוק העצמות. הפיגמנט הלבן מסייע לשמירה על בריאות כלי הדם והלב וכן למלחמה בחיידקים ובדלקות. והפיגמנט הסגול מסייע להאטת תהליכי ההזדקנות ובפרט הזדקנות המוח - ממש אנטיאייג'ינג בפעולה ולמניעת מחלות לב. אין לפיגמנט אחד יתרון על פני האחר. כל פיגמנט הוא כמו חלק בפאזל. הפאזל יושלם כאשר נאכל את כל הצבעים בכל יום. אכילה כזאת מבטיחה שהגוף שלנו יקבל את מירב הרכיבים החיוניים לו. יתרונות בריאותיים של פיגמנטים צמחיים בירקות ופירות איזה ירק ואיזה פרי הכי בריאים? זוכרים את הקמפיין של משרד הבריאות ומועצת הצמחים של החמסה שבו הומלץ לנו לאכול פירות וירקות בחמישה צבעים לחיים בריאים? בדיוק בדרך הזאת נבטיח שגופינו יקבל את כל הויטמינים, המינרלים, האנטיאוקסידנטים והפיטוכימיקלים החיוניים לו. אגב, ההמלצה היא לאכול ירקות ופירות בחמישה צבעים ביחד. ירקות ופירות בחמישה צבעים לחיים בריאים בסרטון הבא תשמעו את ההסבר המלא איזה ירק ואיזה פרי נחשבים להכי בריאים: לגבי הכמויות הנדרשות לגופינו בכל יום, ההמלצות מדברות על אכילה של 5 מנות ירק ביום ועד 3 מנות פרי ליום לפי התזונה הים תיכונית. לכתבה מפורטת יותר על התזונה הים תיכונית מוזמנים לקרוא כאן: https://www.zviadiet.co.il/post/תזונה-ים-תיכונית למתכונים נפלאים עם מגוון של ירקות היכנסו: https://www.zviadiet.co.il/recipes למתכונים בסרטונים: https://www.youtube.com/channel/UCJT86qmWTFNnDozgX6aubeg?view_as=subscriber לבריאות! ירקות ופירות בחמישה צבעים לחיים בריאים ציור פנים וגוף: ורד קינן   צילום: אביטל ימיני סטודיו לצילום הכותבת היא צביה דיאטנית קלינית, מרצה בכירה ומנחת סדנאות לירידה במשקל ואורח חיים בריא משנת 1996. הרשמה לקבלת עדכונים

אין כמו ללגום שייק של בריאות ולחוש את הקרירות הנעימה, הרעננות הצוננת, הטעם החמצמץ מתקתק, תחושת הניקיון והרכות המלטפת שזורמת מטה מטה במעמקי הגרון. כיף אדיר! שייקים הפכו כבר מזמן לטרנד שנתפס כשתייה המועדפת על שוחרי הבריאות. האומנם כך? האמת שהתשובה ממש לא ברורה ואחידה מכיוון שהיא תלויה באילו מרכיבים אנחנו מכניסים לשייק. אקדים ואומר שאני מאד מתחברת לגישה הכוללת שאומרת: אוכל אוכלים - ומים שותים! אני פחות אוהבת לשתות אוכל! והרי שייק הוא אוכל שאנחנו הופכים אותו למשקה. ולכן אני לא מרבה להמליץ על שתיית שייקים. אבל אם בכל זאת חשקה נפשינו בשייק טעים ובריא, אני רוצה לתת לכם 5 טיפים שיעזרו לכם להפוך את השייק שלכם להרבה יותר בריא, מזין ומאוזן. שייק ירוק אז הנה 5 טיפים שיהפכו את השייק שלכם להרבה יותר בריא, מזין ומאוזן: הוסיפו לשייק מנה של שמן בריא כמו אגוזים ושקדים למיניהם, טחינה, חמאת בוטנים טבעית או אבוקדו. לתוספת הזאת יש יתרונות רבים: בפירות ובירקות יש וויטמינים שמסיסים במים וויטמינים שמסיסים בשומן. הוויטמינים שמסיסים במים נספגים היטב בגופינו מכיוון שגם בפירות וגם בירקות וגם בשייק עצמו יש מים. אבל לעומתם הוויטמינים שמסיסים בשמן לא ייספגו במעיים שלנו אם לא נוסיף לשייק מנה של שמן. סיבה נוספת לצורך בהוספת מנת שמן היא איזון רמות הסוכר בדם לאחר שתיית השייק. סוכר שנכנס לגופינו בתוך משקה מקפיץ את רמות הסוכר בדם הרבה יותר בהשוואה לסוכר שנאכל (ובדיוק על זה כתבתי בכתבה שלי ששמה: פירות אוכלים ולא שותים. ) מכיון שהפרי בשייק נכנס לגופינו בצורה של משקה ולא מאכל רצוי מאד להיעזר בתוספת השומן הזאת בשייק על מנת לבלום את קפיצת הסוכר בדם. השומן "כבד" יותר לעיכול ולכן העיכול שלו איטי יותר והוא נשאר זמן רב יותר בקיבה לפני שהוא נספג לזרם הדם. איזה שומן להוסיף? כמובן שרק שומן בריא כדוגמת: אגוזים ושקדים למיניהם (טבעיים לא קלויים וללא מלח), טחינה משומשום מלא, חמאת בוטנים טבעית או אבוקדו. מה כמות השומן המומלצת לשים בתוך השייק? מנה אחת של שומן. 1 מנת שמן בריא = 6 שקדים / 3 אגוזי מלך / 3 פקאן / 4 קשיו / כף אבוקדו / חצי כף טחינה גולמית / כפית חמאת בוטנים טבעית. 2. הקפידו שהשייק יכיל רק מנת פרי אחת ולא יותר. הבעיה הכי נפוצה בשייקים היא שאנחנו נוטים להכניס פנימה הרבה פירות. נכון, הפירות מאד בריאים. הם מכילים שפע של ויטמינים, מינרלים, סיבים תזונתיים, נוגדי חמצון, פיטוכימיקלים, פיגמנטים צמחיים ועוד. אבל - וזה אבל משמעותי - הם מכילים גם הרבה סוכר. בכל מנת פרי יש 4-5 כפיות סוכר ששמו פרוקטוז. לכן חשוב להגביל את כמות הפירות בשייק לפרי אחד בלבד. מה זה פרי אחד? הנה רשימה של גודל מנות הפרי השונות , כל שורה היא מנת פרי אחת: 1 מנת פרי = 100 גרם פרי (קל להסביר את הכמות לפי גודל אגרוף של אישה. מנת פרי צריכה להיות זהה בגודלה לגודל של אגרוף של אישה), לדוגמא: 1 תפוח עץ קטן 1 אפרסק 1 נקטרינה 1 תפוז 1 בננה קטנה או חצי בננה גדולה 1-2 קלמנטינות 1-2 קיווי 2-3 משמשים 2 שזיפים 1 כוס דובדבנים 1 כוס תות שדה 1 כוס ענבים 1/2 מנגו 1-2 כוסות קוביות אבטיח 1-2 כוסות קוביות מלון שימו לב! אנשים נוטים לשים בשייק 3 מנות פרי בממוצע. זה אומר שמבלי לשים לב השייק שלהם יכיל 15 כפיות סוכר. זה המון!!! מכאן נובעת חשיבות ההקפדה על מנת פרי אחת לשייק ולא יותר. 3. העשירו את השייק במגוון ירקות ירוקים כגון: חסה, נענע, סלרי, מלפפון וכו'. הירקות הירוקים עשירים ברכיבים צמחיים מזינים רבים, אינם מכילים קלוריות וסוכר והם יעשירו ויעדנו מאד את טעמו של השייק. הירקות הירוקים גם יוסיפו נפח וטעם לשייק מבלי להוסיף לתוכו עוד ועוד פירות שמכילים כמויות גדולות של סוכר. 4. הוסיפו לשייק קרח ומים, ואם כבר חלב אז בכמות קטנה חלב הוא למעשה מזון נוזלי, הוא מכיל חלבון, סוכר, סידן וכמובן קלוריות. כפי שאמרתי בהתחלה עדיף שאת האוכל שלנו נאכל ולא נשתה ולכן אני מעדיפה להכין את השייקים שלי ללא תוספת של חלב. את החלב שלי אני שמה בקפה, שם הוא נחוץ לי יותר :) אם כבר בחרתם להוסיף חלב אז הסתפקו בכמות קטנה של רבע כוס ואל תפריזו בו כי אחרת השייק שלכם יהיה מאד עשיר בסוכר ובקלוריות ואם חשוב לכם לשמור על משקל גוף תקין, הטיפ הזה חשוב מאד עבורכם. 5. שתו את השייק מיד לאחר הכנתו. כך תוודאו שהערכים התזונתיים נמצאים בו בכמות הגבוהה ביותר. חלק מהערכים התזונתיים שנמצאים בפירות ובירקות נפגמים בעת הטחינה שלהם. שתיית השייק כמה שיותר בסמוך להכנתו תבטיח את האיכות התזונתית הגבוהה ביותר. שיפור שייקים בריאים והנה מתכון לדוגמא לשייק בריא, מזין ומאוזן: החומרים: 1-2 עלי חסה (סלרי, פטרוזיליה) כמה עלי נענע 1 מנת פרי (כפי שמפורט בטבלה למעלה) - אני הכי אוהבת לשים חצי בננה ותמר אחד קרח כף זרעי צ'יה או 6 שקדים או 3 אגוזי מלך או 4 פקאן או 4 קשיו מים (רק אם אתם לא מוותרים אז אפשר רבע כוס חלב או משקה חלב ללא תוספת סוכר וממתיקים מלאכותיים) אופן ההכנה: לצורך ההכנה דרוש בלנדר חזק. מניחים בתוך הבלנדר את כל המצרכים ומערבלים עד שהופך למרקם קטיפתי. לרוויה! * הערה חשובה - למי שחשוב לשמור על משקלו שתו את השייק במקום ארוחת ביניים ולא בנוסף לארוחה. הכותבת היא צביה דיאטנית קלינית , מרצה בכירה ומנחת סדנאות "החוויה שבהרזיה" לאורח חיים בריא ולירידה במשקל משנת 1996. מומחית לטיפול בירידה במשקל באמצעות CBT מומחית לתזונה בגיל המעבר לפרטים על סדנת החוויה שבהרזיה לחצו כאן לפרטים על טיפולים אישיים בקליניקה לחצו כאן הרשמה לקבלת עדכונים

לחם הוא מזון בסיסי בתפריט היומי שלנו והוא מספק לנו בעיקר פחמימות, ויטמינים, מינרלים, נוגדי חמצון, סיבים תזונתיים ולא פחות חשוב – שובע! המיתוס שלחם הוא משמין – הינו תלוי נסיבות. הוא תלוי בסוג הלחם ובכמות שאנו אוכלים. לחם נמצא על הצלחת של כל בני המשפחה כמה פעמים ביום ולכן חשוב שהלחם שאנחנו אוכלים יהיה בעל ערכים תזונתיים טובים ובעל אפקט גבוה של שובע. אז איזה לחם הכי בריא? כמובן שהכי טוב להכין את הלחם לבד בבית. ואם כבר רוצים להכין לבד בבית לחם אז הכי מומלץ להכין לחם מחמצת מדגן מלא (כוסמין מלא, שיפון מלא, חיטה מלאה וכו'). באתר שלי תמצאו מתכונים בדיוק כאלה: https://www.zviadiet.co.il/recipes אבל אם גם אתם נמנים עם רוב האנשים שקונים לחם ולא אופים אותו לבד (מודה שגם אני בניהם) אז בוודאי שמתם לב ששפע הלחמים שיש בסופר הינו עצום ולעיתים גם מבלבל! אז איך נדע לבחור את הלחם הבריא ביותר? בדיוק בשביל זה כתבתי את עשרת הדיברות לבחירת הלחם הבריא ביותר 1. לחם קונים אך ורק אריזות סגורות "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו" המשפט הזה נכון לגבי תחומים רבים בחיינו והוא נכון גם כאן! ממראה הלחם החיצוני לא ניתן לדעת כלום על מרכיביו ועל ערכו התזונתי. צבע כהה של הלחם יכול להגיע ממקורות רבים כמו למשל תוספת קרמל ולכן הוא לא בהכרח מעיד על כך שהלחם מורכב מקמח מלא. כשאנחנו קונים לחם במאפיה שאינו ארוז אין לנו יכולת לדעת ממה מורכב הלחם. ייתכן שעל המדף יהיה כתוב לחם 100% כוסמין מלא וייתכן גם שזה נכון בחלק מהמקרים, אבל יכול גם להיות שזה לא נכון ואף אחד לא בודק את זה! לכן תמיד נעדיף לקנות לחם ארוז כשעל האריזה רשומים שני פרמטרים חשובים שכל יצרן מחויב לכתוב אותם על האריזה והם: א. רשימת רכיבים (רשימת הרכיבים כתובה בסדר יורד כך שהרכיב הראשון ברשימה נמצא בכמות הגבוהה ביותר והרכיב האחרון בכמות הנמוכה ביותר) ב. טבלת ערך תזונתי ל100 גרם 2. אחוז כמה שיותר גבוה של קמחים מלאים ברשימת הרכיבים כתוב כמה אחוז מהקמח שממנו נאפה הלחם הוא קמח מלא. בכל סוגי הדגנים (חיטה, כוסמין, שיפון וכו') נעדיף אחוז כמה שיותר גבוה של קמח מלא. לדוגמה אם הרכיב הראשון ברשימת הרכיבים הינו 100% קמח כלשהו מלא, הלחם יהיה עדיף על לחם שבו רק 70% קמח מלא. 3. הדברים החשובים באמת כתובים דווקא בצד האחורי של הלחם אין חוקים לגבי מה שהיצרן כותב ככותרות בצד הקדמי של המוצר. לדוגמא, פעמים רבות היצרן כותב בחזית המוצר בגדול: "מכיל גרעיני דלעת" וכשתהפכו את הלחם תגלו ברשימת הרכיבים שרק 1% מהמוצר הם גרעיני דלעת. לכן אל תסתפקו בקריאת חזית המוצר אלא הפכו אותו וקראו את רשימת הרכיבים. תופתעו עד כמה תוכלו ללמוד ממנה המון. 4. אורך רשימת הרכיבים לחם שמכינים בבית מורכב ממספר רכיבים בודדים: קמח, שמרים, מים ומלח. לעומת זאת הלחמים שתעשיית המזון מכינה לנו הרבה יותר מעובדים וזאת ניתן לראות לפי אורך רשימת הרכיבים. ככלל ככל שרשימת הרכיבים של המוצר ארוכה יותר כך המזון מעובד יותר. לכן נעדיף לחם שבו רשימת הרכיבים כמה שיותר קצרה. 5. כמות הנתרן בישראל צורכים פי 2-3 מכמות הנתרן (המלח) המומלצת ביום. צריכה מוגזמת של מלח יכולה לגרום למחלות רבות כגון יתר לחץ דם, סרטן קיבה, מחלות לב ועוד. מכיוון שלחם הינו מוצר מזון בסיסי חשוב לבחור לחם שאינו מכיל כמות גבוהה של נתרן. אז מהי כמות הנתרן המומלצת בלחם? בדקו בטבלת הערכים התזונתיים שהלחם לא יכיל יותר מ 400 מ"ג נתרן ל100 גרם לחם. 6. לחם מלא שנטחן מגרעין החיטה בשלמותו גרעין החיטה באופן טבעי מורכב משלושה רכיבים: קליפה – מורכבת בעיקר מסיבים תזונתיים נבט – עשיר בנוגדי חמצון וחלבון אנדוספרם – החלק הפנימי של הגרעין שמכיל בעיקר פחמימות וחלבונים בדרך כלל בתהליך ייצור הלחם מפרידים בין שלושת הרכיבים וטוחנים אותם בנפרד, מה שמאפשר להכין תרכובות שונות מהרכיבים הללו ביחסים שונים בינהם. טחינת הגרעין בשלמותו מאפשרת לנו להנות מהיחס הטבעי של הרכיבים החיוניים שבגרעין ולכן לחם שכתוב עליו "נטחן מהגרעין בשלמותו" בריא יותר. 7. תו אפשרי בריא משרד הבריאות עשה לנו חיים קלים בכך שיצר תו "אפשרי בריא". התו מופיע על לחמים, פיתות ולחמניות. כשאתם רואים בסופר לחם, לחמניות או פיתות עם התו הזה, זה אומר שהלחם הוגש למשרד הבריאות לבדיקה. משרד הבריאות בדק אותו במעבדה חיצונית (לא במעבדה של יצרן הלחם) ומצא שהלחם עומד בשלושה קריטריונים שמשרד הבריאות הגדיר. שלושת הקריטריונים הם: לפחות 80% קמח מלא לא יותר מ - 400 מ"ג נתרן ל - 100 גרם לא יותר מ – 250 קלוריות ל – 100 גרם חפשו לחמים, לחמניות ופיתות עם תו "אפשרי בריא" 8. רשימת רכיבים מוכרים ודאי ראיתם פעמים רבות שברשימת הרכיבים התזונתיים מופיעה רשימת E- numbers. מדובר ברשימה של תוספי מזון המיועדים למטרות טכנולוגיות כגון מייצבים, משמרים, מחזקי טעם, צבעים, מונעי התגיישות וכו'. חלקם טבעיים אמנם אבל חלקם מלאכותיים. בנוסף ישנם רכיבים נוספים שמוספים ללחם למטרות טכנולוגיות מלבד מספרי ה E. העדיפו שברשימת הרכיבים יהיו כמה שפחות מהרכיבים הללו ומרכיבים נוספים ששמותיהם אינם מוכרים לכם. שם שלא מוכר לנו גם אינו מוכר לגופינו ולכן נעדיף להפחית באכילתם. 9. לחם מחמצת ללחם מחמצת יתרונות בריאותיים רבים. מחמצת הינו בצק המבוסס על שאור. שאור הוא בצק שהחמיץ. בלחמי מחמצת אין תוספת של שמרי אפיה מכיוון שההתפחה וההתססה מגיעות מהמחמצת שבלחם. המחמצת היא חומר משמר טבעי. ללחם מחמצת גם לא מוסיפים שמנים צמחיים מכיון שהפריכות והרכות שבדרך כלל מעניק השמן מוענקות ללחם מהמחמצת עצמה. בנוסף בלחמי מחמצת המינרלים שבלחם זמינים הרבה יותר לספיגה ונוגדי החמצון פעילים יותר. 10. טבלת ערך תזונתי ל 100 גרם שימו לב שטבלת הערך התזונתי כתובה ל 100 גרם מוצר ואין להסיק ממנה למשל כמה קלוריות יש בפרוסה אחת. לפעמים זה מצוין אבל אם לא אז צריך לחשב. רוצים להכין בבית לחמניות מ 2 חומרים בלבד ללא לישה? https://www.zviadiet.co.il/post/ביגלה-ולחמניות-מ-2-חומרים-ללא-לישה-וללא-שמרים רוצים לדעת איזה לחם הכי מתאים לחולי סוכרת? התשובה בסרטון הבא: בדף המתכונים שלי תמצאו גם מתכון ללחמניות מקמח כוסמין מלא: https://www.zviadiet.co.il/recipes אוהבים מתכונים בסרטונים? הצטרפו לערוץ היוטיוב שלי: https://www.youtube.com/channel/UCJT86qmWTFNnDozgX6aubeg?view_as=subscriber הכותבת היא צביה דיאטנית קלינית, מרצה בכירה ומנחת סדנאות "החוויה שבהרזיה" לירידה במשקל ואורח חיים בריא משנת 1996. להרשמה לקבלת עדכונים

כולנו גדלנו וחונכנו במדינת ישראל על משפטים כמו: "ישראל מתייבשת", "חבל על כל טיפה" ודומיהם. למעשה כבר דוד בן גוריון כאשר כיהן כראש הממשלה הראשון הכריז על כך שהצורך במקורות מים נוספים הוא לא רק חיוני אלא גורלי בשביל ישראל. ואכן במשך השנים היה ברור לכולנו שלא יהיה מנוס מהתפלת מים בישראל. נכון להיום קיימים במדינת ישראל שורה של מתקני התפלה שהפכו אותנו לבלתי תלויים בכמות המשקעים שיורדת לכאורה זה נשמע פתרון נפלא, אלא שלפתרון הזה יש השפעות על הבריאות שלנו שחשוב שכולנו נכיר. מטרת הכתבה הבאה היא להסביר על התפלת מים - וההשפעות על הבריאות ועל התזונה. לשתייה של מים מותפלים יש השפעה על הבריאות ועל התזונה מים מותפלים הינם מים שמקורם מהים התיכון אשר בתהליך ההתפלה מאבדים מינרלים ויסודות מאד חיוניים לגופינו שהעיקרים שבהם הם המגנזיום והיוד. מעל 50% מהמים שמגיעים אלינו לברזים הינם מים מותפלים. אחוזים אלה צפויים לגדול עוד במהלך השנים הקרובות. בנוסף חשוב להבין שהכמות הנמוכה של החומרים הללו אינה רק במי השתיה שלנו אלא היא קיימת גם בכל שרשרת המזון שלנו (בעלי החיים והגידולים החקלאיים שאנחנו אוכלים מושקים גם הם עם מים שדלים במינרלים הללו). המגנזיום הינו מינרל חיוני שהכרחי לתפקוד התקין של גופינו בכלל ושל הלב בפרט. מחקרים רבים מראים על קשר בין ריכוז נמוך של מגנזיום במי השתיה לבין תחלואה ותמותה ממחלות לב וכלי דם. מדינת ישראל כבר השכילה להבין שהוספת מגנזיום למי השתיה המותפלים הינה הכרחית ולכן היא מתכננת לעשות זאת בעתיד. כרגע זה עוד לא קורה לצערנו ועדיין לא ברור מתי יקרה. לפיכך חשוב שנכיר ונדע מה הם המזונות העשירים במגנזיום ונגביר את צריכתם בתזונה היומיומית שלנו. המזונות העשירים במגנזיום הם: ירקות, בעיקר ירקות עליים ירוקים, קטניות (שעועית, אפונה, עדשים, פול, חומוס, סויה ותורמוס), אגוזים וגרעינים למינהם (בעיקר גרעיני דלעת, גרעיני פשתן, אגוזי ברזיל, גרעיני חמניה, קשיו, שקדים, בוטנים, אגוזי לוז ואגוזי מלך – הרשימה כתובה לפי סדר יורד), פרג, טחינה גולמית משומשום מלא, דגנים מלאים ומוצריהם (למשל לחם מקמח מלא), בורגול מלא ושיבולת שועל. כפי שניתן לראות מן הרשימה מדובר במזון גולמי, טבעי ובריא ואכן במדינות מערביות רבות נרשמה ירידה משמעותית בכמות המגנזיום שהאוכלוסיה צורכת עם המעבר לצריכת מזון מעובד. יש מקום לשקול צריכת תוספי מגנזיום (במיוחד לאוכלוסיות מיוחדות כגון מבוגרים וקשישים שאצלם בנוסף לירידה בצריכת מזונות עשירים במגנזיום יש גם ירידה ביכולת הספיגה שלו במעיים, חולי סוכרת ונוטלי תרופות מסוימות) – ביעוץ עם רופא או דיאטנית קלינית. המקורות העיקריים ליוד במזון היוד קריטי לבריאות האדם בכל שלבי החיים . הוא חיוני לתפקוד תקין של בלוטת התריס במהלך כל החיים ובפרט טרם ובמהלך הריון וההנקה לצורך ההתפתחות התקינה של מוח העובר והיילוד. כאשר כמות היוד בתזונה שלנו אינה מספקת יש עליה בסיכון לפתח מחלות שקשורות לבלוטת התריס. כפי שהסברתי קודם במהלך התפלת המים יורד גם ריכוז היוד במים כמעט לאפס. לכן חשוב שנדע מה הם מקורות המזון העיקריים ליוד. המזונות העשירים ביוד הם: אצות ים, פירות ים, דגי ים, מוצרי חלב (בעיקר חלב ניגר) וביצים. האוכלוסיות הנמצאות בסיכון לרמות נמוכות של יוד במזון הן: · אנשים הנמנעים מדגים ומוצרי חלב (עקב אלרגיה או אי סבילות), צמחונים וטבעונים. (במחקר שבוצע בישראל נמצא שקיים מחסור ביוד גם באוכלוסיה הכללית). · נשים בגיל הפוריות ואלה המתכננות הריון, נשים בהריון ונשים מניקות · ילדים על מנת לבדוק האם אתם נמצאים בסיכון למחסור ביוד יש להתייעץ עם דיאטנית קלינית. חשוב להדגיש שאסור ליטול תוסף של יוד ללא ייעוץ עם דיאטנית קלינית. על פי המלצת משרד הבריאות הדרך הטובה ביותר להימנע ממחסור ביוד היא החלפה של מלח רגיל במלח מיודד, מבלי להעלות את כמות המלח הנצרך . מלח מועשר ביוד אז מים כולנו שותים! ומה מומלץ לאכול? גם מדינת ישראל פרסמה המלצות לאומיות לתזונה ים תיכונית. על כך בכתבה הבאה: https://www.zviadiet.co.il/post/תזונה-ים-תיכונית הכותבת היא צביה דיאטנית קלינית, מרצה בכירה ומנחת סדנאות לירידה במשקל ואורח חיים בריא משנת 1996. הרשמה לקבלת עדכונים

"מחפשת דיאטניות שהן דור שני או שלישי לשואה ורוצות להשתתף בהפקת סרט בנושא" המודעה הזאת שהתפרסמה בקבוצת הפיסבוק הארצית של הדיאטניות מיד "צדה" את עיניי. מבלי לחשוב פעמיים הקלדתי בשורת התגובה: "אני" ומכאן הכל התחיל... כעבור מספר ימים קיבלתי מייל ובו מספר שאלות. כל דיאטנית נתבקשה להסריט את עצמה כאשר היא משיבה על השאלות וכל הסרטונים הללו נשלחו לעורך שהפיק מהם את הסרט המצורף. יום השואה - דור שני לשואה דור ראשון לתזונה - פרויקט ייחודי. הכנת הסרטונים שלי היו למעשה חיפוש ונבירה בעברי. החיפוש אחר התשובות לשאלות, העלאת זיכרונות שהיו עד אז גנוזים מתקופת ילדותי בבית הוריי ומהביקורים הרבים שעשיתי בבית סבי שהיה ניצול מאושוויץ, הדהודי משפטים ששמעתי בילדותי, המחשבות הרבות שעלו פתאום סביב הנושא לא נתנו לי מנוח ולאט לאט הכל התחבר כמו פאזל לתמונה אחת גדולה שמתבהרת לי מיום ליום וגרמה לי להבין שלעובדה שסבא שלי שלום יעקובוביץ ז"ל ניצל מאושוויץ יש קשר מאד הדוק לבחירתי ללמוד את המקצוע שלי. כילדה ספגתי הרבה קולות, אמירות, סיפורים, תחושות, רגשות ומראות שקשורים לשואה. משפטים כמו: "סבא אכל באושוויץ קליפות של תפוחי אדמה", "תסיימי מהצלחת", "חבל לזרוק" ודומיהם היו חלק בלתי נפרד מילדותי. כילדה סקרנית שאוהבת לשאול שאלות ושלא תמיד קיבלה עליהן תשובות – הנושא הטריד אותי וגרם לי למחשבות רבות במהלך השנים הן כילדה והן כאמא ואישה בוגרת. החיים היום בעידן של שפע אל מול ילדות כפי שתיארתי יצרו אצלי לא פעם קונפליקט. אני יכולה לומר היום כאשת מקצוע בתחום התזונה (תחום שמערב הרבה פסיכולוגיה ורגש סביב נושא האכילה) שלשואה יש השפעה במידה זאת או אחרת כמעט על כל בית בישראל. מה שמרתק במיוחד בסרט הוא לראות איך כל דיאטנית שהיא דור שני או שלישי לשואה ספגה חוויות דומות מאד אצלה בבית, ואיך הדברים הללו השפיעו ואף עיצבו את אישיותה הן כאדם בוגר והן כאשת מקצוע בתחום התזונה. סרטון מרתק ומרגש במיוחד בהפקה ייחודית וחד פעמית שטרם נעשתה לפניו – הצפייה מאד מומלצת. הכותבת היא צביה דיאטנית קלינית, מרצה בכירה ומנחת סדנאות לירידה במשקל ואורח חיים בריא משנת 1996. הרשמה לקבלת עדכונים

פירות. הם צבעוניים, עסיסיים, טעימים ומרעננים. הם שופעים בוויטמינים ובמינרלים, בסיבים תזונתיים ובנוגדי חמצון לרוב - ממש חגיגה של עושר תזונתי. מעבר לכך הם גם חגיגה לחיך בזכות טעמם המתקתק. אנשים רבים מכנים אותם "ממתק מן הטבע" והם אכן כאלה. ולמה ממתק? כי טעמם המתוק נובע מהסוכר שהם מכילים: הפרוקטוז שהוא סוכר הפירות. ואל תתנו לעובדה שמקור הסוכר מהפרי לבלבל אתכם. זה עדיין סוכר ולכן ההשפעות שלו על גופינו דומות מאד לסוכר הרגיל שכולנו מכירים. אני מאד אוהבת לשלב את הפירות באכילה היומיומית שלנו כקינוח, כמנות ביניים או כשבא לנו משהו מתוק. פירות תמיד יהיו עדיפים על פני כל ממתק אחר בזכות כל היתרונות שציינתי. בכתבה הבאה אסביר הכל על פירות - כמה סוכר יש בפירות, מיצי פירות, שייק ירוק ועוד אבל - וזה אבל גדול - העדיפו את הפירות בצורתם הטבעית כפי שיצר אותם הטבע: פירות נועדו לאכילה ולא לשתיה. בשנים האחרונות התחיל טרנד חדש של מיצים ושייקים של פירות שנמכרים בכל פינה. השייקים הללו משדרים לכולנו אוירה של בריאות. אז רגע לפני שאתם מסתערים על כוס שייק כזה ומרגישים הכי בריאים שאפשר תוך כדי לגימת כמות עצומה של סוכר, אני ממליצה לכם לצפות בסרטון הבא שבו אני מסבירה בפירוט למה תמיד עדיף לאכול את הפירות כפי שהם ולא לשתות אותם. ואם בכל זאת חשקה נפשכם בכוס שייק בריאות מרענן, קבלו מתכון נפלא לשייק שכזה שמכיל רק מנת פרי אחת וניתן להכין אותו בקלות. שייק ירוק - מתכון: החומרים: 1-2 עלי חסה (אפשר גם סלרי, פטרוזיליה, עלי תרד) כמה עלי נענע 1 מנת פרי (כפי שמפורט בטבלה מטה) קרח כף זרעי צ'יה או 6 שקדים או 3 אגוזי מלך או 4 פקאן או 4 קשיו מים (רק אם חייבים אז רבע כוס חלב או משקה חלב ללא תוספת סוכר וממתיקים מלאכותיים) אופן ההכנה: לצורך ההכנה דרוש בלנדר זכוכית חזק. מניחים בתוך הבלנדר את כל המצרכים ומערבלים עד שהופך למרקם קטיפתי. לרוויה! הערה: הנוכחות של השומן הבריא (צ'יה/ שקדים/ אגוזי מלך/ פקאן) חיונית וחשובה מאד מכיון שבפירות יש גם ויטמינים שמסיסים בשומן וללא נוכחות של שומן בשייק הגוף שלנו לא יספוג את הוויטמינים הללו. שייק ירוק כמה סוכר יש בפירות? כפי שאמרנו פירות הם "ממתקים מן הטבע" בזכות תכולת הסוכר שבהם. אז כמה סוכר יש בפירות? האם כמות הסוכר בפירות קשורה לטעם שלהם? לצבע שלהם? לגודל שלהם? בסרטון הבא תקבלו את כל התשובות וגם תראו כמה נתונים מפתיעים במיוחד... רוצים לדעת מה הוא גודל מנת פרי אחת? הכנתי בשבילכם רשימה מפורטת כאן למטה. (קל להסביר את הכמות לפי גודל אגרוף של אישה. מנת פרי צריכה להיות זהה בגודלה לגודל של אגרוף של אישה) בכל מנת פרי יש 4-5 כפיות סוכר ששמו פרוקטוז 1 מנת פרי = 100 גרם פרי, לדוגמא: 1 תפוח עץ קטן 1 אפרסק 1 נקטרינה 1 תפוז 1 בננה 1-2 קלמנטינות 1-2 קיווי 2-3 משמשים 2 שזיפים 1 כוס דובדבנים 1 כוס תות שדה 1 כוס ענבים 1/2 מנגו 1-2 כוסות קוביות אבטיח 1-2 כוסות קוביות מלון 1 תמר מג'הול 2 תמר דקל נור בתיאבון! למתכונים נוספים: https://www.zviadiet.co.il/recipes אוהבים מתכונים בסרטונים? הצטרפו לערוץ היוטיוב שלי: https://www.youtube.com/channel/UCJT86qmWTFNnDozgX6aubeg?view_as=subscriber הכותבת היא צביה דיאטנית קלינית, מרצה בכירה ומנחת סדנאות בנושא תזונה נכונה ואורח חיים בריא משנת 1996 הרשמה לקבלת עדכונים ומתכונים

מה יותר מרווה, מעורר ומרענן ביום קיץ חם ממשקה קפה צונן וקר? בכל פינת רחוב, בבתי קפה ואפילו בתחנות הדלק תוכלו למצוא מגוון רחב של משקאות קפה קרים ומרעננים שיצננו אתכם. אבל המבחר כה גדול ומבלבל: יש קפה ברד, אייס קפה, אייס קפה לייט, אייס קפה דיאט, קפה קר ועוד - אז כיצד נדע במה לבחור? בסרטון הבא תקבלו את המדריך שיעשה לכם סדר בראש...וגם בכוס! תבינו מה יש באייס קפה, בקפה ברד, באייס קפה לייט, באייס קפה דיאט, בקפה קר ועוד. אייס קפה - המדריך המלא לאייס קפה - מתחילים במהלך שנות עבודתי כדיאטנית קלינית פגשתי כמות גדולה של אנשים ששותים את משקאות האייס קפה למינהן מכיון שאין להם מושג מה יש בפנים. העובדה הזאת גרמה לי להפיק סדרה של סרטונים בנושא של ניפוץ מיתוסים בתזונה כדי שיאירו לכולנו את עיננו ונדע לבחור את מזונותינו טוב יותר. אחד התחומים שיש בהם הכי הרבה מיתוסים הוא התזונה! השכנה, החמה, הגיסה, החברה הכי טובה ובמיוחד זאת שירדה בעצמה במשקל...כולם ישמחו ללמד אותך מניסיונם העשיר איך יורדים במשקל, מה בריא לאכול, מה לעשות ומה לא להעיז לעשות. תזונה לא לומדים משמועות, לא משכנות ולא ממיתוסים ומפרסומות שמסתובבות ברשת. תזונה מבוססת מדע! לסדרת הסרטונים על ניפוץ מיתוסים בתזונה היכנסו: https://www.youtube.com/playlist?list=PLpbpI8PAaJDLngXm_cvE2zzXhg8elxI0G הכותבת היא צביה דיאטנית קלינית, מרצה בכירה ומנחת סדנאות לירידה במשקל ואורח חיים בריא משנת 1996. הרשמה לקבלת עדכונים

מכירים את זה שאתם נכנסים לסופר רעבים, וריחות המאפייה מקבלים את פניכם בברכה, ואז לפתע ניצב לו שם הבגט וקורא לכם: "קחו אותי! קחו אותי!" אז רגע לפני שאתם לוקחים אותו ובוצעים אותו ואוכלים חצי ממנו בדרך לקופה ואת המחצית השניה בדרך הביתה... הבגט נראה לחם טעים ותמים, ומי מאיתנו לא ישמח לחסל בגט שלם טרי וחם? אז רגע לפני זה - בסרטון הבא אני רוצה לספר לכם על הבגט - כל האמת על הבגט! שאלתם את עצמכם למה הבגט, הפיתות הלבנות, הלחמניות הלבנות, הלחם הלבן ושאר המאפים שמבוססים על קמח לבן כל כך לא בריאים ולא מומלצים? מה יש בהם שהופך אותך לכאלה? או יותר נכון מה אין בהם? את התשובות תשמעו בסרטון הבא: ואיך בוחרים את הלחם הבריא ביותר? מוזמנים לקרוא כאן אחד התחומים שיש בהם הכי הרבה מיתוסים הוא התזונה! השכנה, החמה, הגיסה, החברה הכי טובה ובמיוחד זאת שירדה בעצמה במשקל...כולם ישמחו ללמד אותך מניסיונם העשיר איך יורדים במשקל, מה בריא לאכול, מה לעשות ומה לא להעיז לעשות. תזונה לא לומדים משמועות, לא משכנות ולא ממיתוסים ומפרסומות שמסתובבות ברשת. תזונה מבוססת מדע! לסדרת הסרטונים על ניפוץ מיתוסים בתזונה היכנסו: https://www.youtube.com/playlist?list=PLpbpI8PAaJDLngXm_cvE2zzXhg8elxI0G הכותבת היא צביה דיאטנית קלינית, מרצה בכירה ומנחת סדנאות לירידה במשקל ואורח חיים בריא משנת 1996. מומחית לירידה במשקל באמצעות CBT מומחית לסוכרת ולסינדרום מטבולי מומחית לתזונה בגיל המעבר ליצירת קשר: 054-6696232 הרשמה לקבלת עדכונים

אנו חיים בעידן של שפע ופיתויים, מנהלים אורח חיים יושבני ומגיפת ההשמנה והמחלות הנלוות אליה צוברת תאוצה של ממש. במקומות עבודה רבים העובדים נמצאים שעות רבות במקום העבודה, רוב שעות היום הם יושבים והשפע, הזמינות והנגישות של המזון המוצע להם בפינות הקפה, בקפיטריות, בחדרי הישיבות ובחדרי האוכל הנם תורמים משמעותיים לעלייה במשקל ולמחלות הנלוות אליה כגון: סוכרת, לחץ דם גבוה, שומנים גבוהים בדם, כבד שומני וכו' או כמו שאני נוהגת לקרוא לה: תחלואת השפע. תחלואה זאת גורמת לאנשים להיעדר ממקום עבודתם ובנוסף לירידה במצב הרוח והחיוניות. מחקרים רבים מראים שעובדים שאוכלים מזון בריא פרודוקטיביים יותר. בשנים האחרונות אנו רואים יותר ויותר חברות אשר דואגות לקדם את בריאות עובדיהם במסגרת מקום העבודה. הניסיון בארץ ובעולם מראה כי מעסיקים שמשקיעים בקידום בריאות נהנים: מגידול בתפוקת העבודה מירידה במספר ימי ההיעדרויות של העובדים מעלייה בשביעות הרצון של עובדיהם חווית העובד חיובית מאד על כך שהארגון דואג לבריאותו ומקדם עבורו אורח חיים בריא - זה כלל לא מובן מאליו! תהליך הכנסת אורח חיים בריא לארגון יכולה לכלול כמה דברים: 1. מתן  יעוץ מקצועי של דיאטנית קלינית למטבח המשרדי הן מבחינת המזונות הנרכשים והן מבחינת עיצוב המטבח (כלים, מיקום, סידור וכו')  מתוך מטרה להנגיש בריאות. התהליך של שינוי המטבח המשרדי כשלעצמו משפיע בצורה חיובית על האכילה הלא מודעת של העובדים ומשפר את בריאותם. 2. תליית שילוט ברחבי החברה שמטרתו לעודד פעילות גופנית במהלך יום העבודה ולעזור בבחירות תזונתיות נכונות יותר. 3. מתן הרצאות העשרה, השראה ומוטיבציה לכלל עובדי החברה בנושאים מגוונים שקשורים לאורח חיים בריא. 4. הנחיית סדנאות לעובדים בקבוצות קטנות לקידום אורח חיים בריא וירידה במשקל. בסרטון הבא תקבלו ידע וכלים מקצועיים שיתנו לכם הזדמנות נפלאה להתחיל לקדם בריאות כבר עכשיו גם אצלכם בחברה. תקופת הקורונה גרמה לכולנו לשנות דברים רבים. בסרטון הבא תוכלו לצפות במגוון הפעילויות שלי של הרצאות וסדנאות לחברות וארגונים שמועברות בימי הקורונה גם באונליין: למגוון ההרצאות שלי לחברות ואירגונים: https://www.zviadiet.co.il/blank פרטים לגבי סדנת החוויה שבהרזיה לאורח חיים בריא לחברות ואירגונים: https://www.zviadiet.co.il/classes הכותבת הינה דיאטנית קלינית, מנטורית לקידום בריאות, מרצה בכירה ומנחת סדנאות לירידה במשקל ואורח חיים בריא משנת 1996. העבירה בהצלחה פרויקטים ביותר מ 120 חברות מובילות במשק הישראלי. הצטרפו לרשימת הדיוור שלי כדי לקבל עדכונים, טיפים, מתכונים ועוד שלל הפתעות:

בשנים האחרונות תחום הטיפול בתזונה, בבריאות ובדיאטה הפך להיות נחשק יותר מתמיד ופתאום צצים מכל עבר כמו פטריות אחרי הגשם כל מיני מאמנים לתזונה, מטפלים בתזונה, מאמנים לבריאות, מייעצים, מומחים, קואוצ'רים, מנטורים ומאמנים לאורח חיים בריא ועוד שלל שמות מגוונים ומעניינים של אנשים שמתיימרים לטפל באמצעות תזונה. תזונה הוא מדע מבוסס מחקר. חלק ניכר מן האנשים שהזכרתי הם אנשים שניסו על עצמם תזונה זו או אחרת והחליטו על דעת עצמם ללא כל לימודים בסיסיים לטפל באנשים אחרים. תוצאות הטיפול במקרה הטוב יכולות להיות שאין שום תוצאות אך במקרה הפחות טוב מדובר על גרימת מחלות, סיבוכים, אשפוזים ואף מוות! בכתבה הבאה ניסיתי לעשות לכם סדר בבלגן ולהסביר מהי דיאטנית קלינית, מי רשאית לפי החוק לקרוא לעצמה "דיאטנית קלינית", מה מסלול הלימודים וההכשרות שעוברת דיאטנית קלינית, איך תוכלו לבדוק שהמטפלת שאליה אתם שוקלים להגיע היא אכן דיאטנית קלינית כפי שהיא מציגה את עצמה, מה היא דיאטנית קלינית מומלצת - ולמה "דיאטנית קלינית" היא הכתובת הכי מקצועית, מוסמכת, אמינה וטובה שיש לטיפול בכל נושא שקשור לתזונה. תחום התזונה הינו רחב ומורכב ודורש ידע, הבנה והכרות מעמיקה בחמישה רבדים עיקריים: ​ 1. הרובד הפיזיולוגי – שקשור לגוף האדם במצבי בריאות ובמצבי החולי השונים 2. הרובד של המזון – הכרות מעמיקה עם מגוון המזונות על הרכביהם השונים וצורות הכנת המזון 3. הרובד של התזונה – השפעת המזונות השונים על גוף האדם – בבריאות ובחולי 4. הרובד הפסיכולוגי – השפעת המצב הנפשי על האכילה 5. הרובד הטיפולי - כלים טיפוליים שמיועדים להנעת המטופל וליצירת שינוי כמו CBT, NLP ועוד. רק לדיאטנית הקלינית יש את כל הידע, ההכשרה והניסיון בחמשת הרבדים שציינתי בכלל, וביחסי הגומלין ביניהם בפרט. דיאטנית קלינית (תזונאית קלינית) הינה אשת מקצוע מתחום התזונה אשר עברה בהצלחה את הלימודים וההכשרות הבאות: ​ 1. בוגרת תואר ראשון באוניברסיטה במדעי התזונה (B.Sc Nutrition) שלוש שנות לימוד. 2. עברה הכשרה מקצועית (סטאז') בבית חולים ובמסגרת קהילתית (כמו לשכת בריאות או מרפאת קופת חולים) – חצי שנה. 3. עברה בהצלחה את המבחן הממשלתי של משרד הבריאות. ​ רק לאחר שעמדה בהצלחה בשלושת התנאים הללו היא תקבל רישיון עבודה ממשרד הבריאות שנקרא "תעודת תזונאי דיאטן".  תזונה הינו מדע שמתחדש כל העת ולכן כל דיאטנית מתעדכנת באופן שוטף בחידושי המחקר המבוסס מדעית. דיאטניות רבות משתתפות כל הזמן בהשתלמויות רבות ובכנסים הרבים המתקיימים מדי שנה בארץ ובחו"ל.  באתר של משרד הבריאות תוכלו למצוא את השמות של כל הדיאטנים הקלינים המוסמכים מטעם משרד הבריאות. דיאטנית קלינית בעלת תעודת מקצוע בתוקף חייבת להופיע במאגרי המידע של משרד הבריאות. אני מצרפת עבורכם את הקישור שדרכו תוכלו לבדוק האם המטפלת שמפרסמת את עצמה כדיאטנית קלינית היא אכן כזאת, כלומר עברה את הלימודים, ההכשרות והמבחנים הנדרשים וקיבלה רישיון עבודה ותעודת מקצוע ממשרד הבריאות אשר מאפשרת לה לעסוק בטיפול בתזונה תחת השם "דיאטנית קלינית". הקישור למציאת דיאטנית קלינית נמצא בלחיצה על הכפתור הבא: וכך זה נראה: דיאטנית קלינית בעלת רשיון של משרד הבריאות לטפל בתזונה מה היא דיאטנית קלינית? ועכשיו לשאלת מליון הדולר: איך תדעו האם הדיאטנית הקלינית שאתם חושבים לפנות אליה לטיפול היא - דיאטנית קלינית מומלצת? הכי פשוט - חפשו עליה המלצות ברשת, למשל כאן: הכותבת היא צביה דיאטנית קלינית, מרצה בכירה ומנחת סדנאות "החוויה שבהרזיה" לירידה במשקל ואורח חיים בריא משנת 1996. מומחית לירידה במשקל באמצעות CBT מומחית לטיפול בסוכרת וסינדרום מטבולי מומחית לתזונה בגיל המעבר להרשמה לקבלת עדכונים