ט"ו בשבט הגיע חג לאילנות...וגם לפירות :)
למען האמת יש לנו סימפטיה לפירות יבשים כל השנה, אנחנו לא באמת צריכים לחכות לט"ו בשבט כדי לאכול פירות יבשים.
היופי שבפירות יבשים שאינם עונתיים ולכן הם זמינים לנו בחנויות במהלך כל השנה.
פירות יבשים נראים לנו כמזון בריא, טבעי ומועדף על שוחרי הבריאות.
האומנם כך?
התשובה אינה חד משמעית!
בכתבה הבאה אנפץ לכם כמה מיתוסים ואלמד אתכם איך לבחון את הפירות היבשים בצורה נכונה, איך לדעת האם הפירות היבשים בריאים ואיך לקבל החלטה נבונה לפני הביס הבא.
כשמדברים על פירות ט"ו בשבט, יש נטייה לכלול בשם כולל את הפירות המיובשים ואת סוגי האגוזים והשקדים.
חשוב דווקא לערוך את ההפרדה ביניהם, כי מבחינה תזונתית אין דין האגוזים כדין הפירות. אפתח תחילה באגוזים והשקדים. קבוצת האגוזים והשקדים מורכבת ממזונות שעיקר התכולה שבהם היא שמן. שמן בריא. שמן שמועיל למערכת הלב וכלי הדם שלנו.
הם עשירים גם בנוגדי חימצון, בסיבים תזונתיים, בויטמינים ומינרלים ובערכים תזונתיים בריאים נוספים. מבלי להכנס לסוגיה - יש מחקרים שמראים כי צריכת אגוזים ושקדים מאריכים את תוחלת החיים.
גם את קבוצת האגוזים אחלק לשתי קבוצות:
1. אגוזים ושקדים טבעיים
2. אגוזים ושקדים קלויים ובתוספת מלח
הקבוצה הראשונה היא כמובן המומלצת ביותר מכיוון שהערכים התזונתיים שבה נשמרים היטב ומיטיבים עם בריאותנו בצורה האופטימלית.
הקבוצה השנייה פחות מומלצת, מאחר ותהליך הקלייה פוגם בערכים התזונתיים, ואיננו מקבלים את כל מה שיש לאגוזים להציע. בנוסף, בתהליך הקלייה בדרך כלל גם ממליחים את המוצר. מעבר לחסרונות הידועים של צריכת מלח בכמות מופרזת, למלח יש אפקט ממכר, מה שיגרום לנו לצרוך יותר ויותר מהאגוזים. חשוב לזכור שלמרות איכותם של האגוזים והשקדים הם מכילים כמות גבוהה של שמן ולכן גם כמות גבוהה מאד של קלוריות. 100 גרם של אגוזים ושקדים מכילים כ 600 קק"ל, כך שכדאי לצרוך אותם באופן מושכל. בכמות ובמידה.
זכרו תמיד שגם מ"הרבה בריאות" עולים במשקל.
מכאן נעבור לפירות היבשים.
פירות יבשים הם שונים ומגוונים מאד. לפני הכל, חשוב לדעת שפרי טרי תמיד עדיף על פרי יבש.
בתהליך הייבוש נפגמים הרבה מהערכים התזונתיים. הבולט בהם הוא ויטמין C. בנוסף, תהליך הייבוש מוציא את הנוזלים ומרכז את הסוכרים. דוגמה שממחישה את זה היטב היא:
בכוס של ענבים יהיו כ 50 קלוריות ובכוס של צימוקים יהיו 250 קלוריות, כלומר פי 5 קלוריות וגם פי 5 סוכר.
ידוע שהרבה יותר קל לאכול פירות יבשים בהשוואה לפירות טריים ולכן יוצא שהכמות שאוכלים מהם תהיה גדולה יותר.
בפירות (טריים ויבשים) יש סוכר וכמובן שגם קלוריות ויש לזה משמעות למי שמתמודד עם בעיה של עודף משקל, סוכרת, כבד שומני, שומנים בדם ועוד. ועדיין, פירות שרק עברו את תהליך הייבוש הם פחות בעיתיים, בעיניי. הבעיה המשמעותית יותר היא בתוספות שמוסיפים לפירות היבשים.
ברוב הפעמים אנחנו רוכשים פירות יבשים בתפזורת ולכן אין לנו דרך לדעת אילו תוספות הוסיפו להם. מסיבה זו אמליץ לקנות פירות יבשים רק באריזות סגורות ולא בתפזורת. באריזה סגורה אולי אין אפשרות בדיוק לראות את הסחורה, אבל לפחות יש מושג לגבי התוספות שמחדירים בתהליך הייבוש, וזה מאפשר לנו להפעיל שיקול דעת נכון יותר.
סיבות נוספות לקנות רק באריזות סגורות הן שפירות יבשים שנמכרים בתפזורת חשופים מאד לזיהומים ולחיידקים שמגיעים מקהל הקונים ומהאוויר ובנוסף רמת הטריות שלהם נפגמת בקצב מהיר יותר מאשר אלה שנמכרים באריזות סגורות.
עיון ברשימת הרכיבים שנמצאת על האריזות יפרוש בפנינו עולם מופלא, והנה כמה דוגמאות שתגלו כשתקנו פירות יבשים באריזות סגורות:
כשנקנה באריזה סגורה בננה מיובשת (בננה צ'יפס) נופתע לגלות שחוץ מבננה המוצר הזה מכיל כ-31% שמן דקלים, סוכר ודבש ו- 500 קק"ל למאה גרם. בבננה טריה, לשם השוואה, יש 0.33 גרם שומן, ו- 90 קק"ל למאה גרם.
נגלה פירות יבשים שכתוב עליהם באותיות מאירות עיניים "ללא תוספת סוכר" וכשנעיין ברשימת הרכיבים נופתע לגלות שיש בהם תוספת של רכז תפוחים או רכז פרי או דבש - שכולם שקולים לתוספת של סוכר.
אלה תוספות מיותרות ולא בריאות אבל הן עוד מוכרות לנו (סוכר, דבש, רכז פירות, שמנים ומרגרינות). אבל מה קורה במקרה של תוספות שאינן טבעיות?
שם נמצא צבעי מאכל, וגרוע מזה - חומצה גופרתית, שתפקידה לשמוע על הצבע העז של הפרי, שלא יאבד בתהליך היבוש.
הרי ידוע שאנחנו קונים עם העיניים, וככל שהצבע יותר משכנע – נמהר לקנות את המוצר.
את החומצה הגופרתית נמצא בפירות יבשים בהירים כמו אננס, פפאיה, צימוקים בהירים, קיווי ועוד.
בתהליך הייבוש נפגם הצבע הבהיר ולכן תעשיית המזון מוסיפה להם את החומצה הגופרתית כדי לשמור על הצבע הבהיר.
החומצה הגופרתית אינה מומלצת כלל ובמיוחד אינה מומלצת למי שסובל מבעיות נשימה בדרכי הנשימה העליונות כמו אסטמה, קוצר נשימה וכיו"ב.
קחו את האננס המסוכר, עם צבעו המסנוור, כמעט, לצד האננס המיובש באופן טבעי, שנוטה לצבע כתמתם - חום. איזה אננס יקרוץ לנו יותר? כמובן הצבוע, עתיר תוספת הסוכר והחומצה הגופרתית. זאת בדיוק הסיבה שפירות יבשים לא קונים רק לפי המראה אלא בודקים את רשימת הרכיבים שלהם.
כללים לרכישה נבונה של פירות יבשים:
לקנות פירות יבשים רק באריזות סגורות.
לא להסתפק בקריאת שמות המוצרים והכותרות שכתובות באותיות גדולות אלא להפוך את אריזת המוצר ולקרוא את רשימת הרכיבים שנמצאת בדרך כלל מאחורה באותיות קטנות.
העדיפו פירות יבשים גולמיים בלבד - שברשימת הרכיבים שלהם יש מוצר אחד בלבד: הפרי עצמו - ללא שום תוספות.
אל תקנו לפי שם המוצר או המראה שלו אלא רק לפי רשימת הרכיבים שלו.
ואם תשאלו אותי מה הוא השולחן החגיגי והבריא שלי לט"ו בשבט התשובה שלי תהיה ללא ספק:
פירות טריים במגוון צבעים, צורות וטעמים ולצידם מגוון רחב של אגוזים ושקדים טבעיים, ואם חייבים בשביל המנהג אז אוסיף גם כמה פירות יבשים שהם נטו פירות ללא שום תוספות. כי הטבע מספיק טוב כפי שהוא, לא צריך להוסיף לו כלום.
חג ט"ו בשבט בריא ושמח!
הכותבת היא צביה דיאטנית קלינית, מרצה בכירה ומנחת סדנאות החוויה שבהרזיה לאורח חיים בריא וירידה במשקל 26 שנים
הצטרפו לרשימת הדיוור כדי לקבל עדכונים, טיפים, מתכונים ועוד שלל הפתעות:
להרשמה לרשימת הדיוור